חדר בריחה (אסקייפרום) – בורחים מהשגרה

המוח הישראלי אוהב לא רק להמציא פטנטים, אלא גם לחשוב מחוץ לקופסה ולאתגר את עצמו. בתנאים האלה לא מפתיעה העובדה שחדרי הבריחה הפכו ללהיט עצום בישראל בשנים האחרונות. החדרים האלה מציעים שורה ארוכה של משימות שצריך לפתור, כאשר הכל נסוב סביב עלילה מרתקת ותחושת אתגר מתמדת הנובעת גם מהגבלת הזמן.

נפילת פנטגון

ממשחקי וידאו וסרטי קולנוע למתחמים בכל פינה בישראל: כך זה התחיל

הרעיון של חדרי בריחה, צריך להדגיש כבר בנקודת ההתחלה, אינו חדש. הוא הופיע למשל בסרטים קולנועיים, שבהם חבורה של אנשים מצאה את עצמה במקום סגור והייתה צריכה לפתור חידות או לבצע משימות כדי לצאת ממנו: כך, למשל, בסדרת הסרטים הפולחנית "קיוב". היו גרסאות קיצוניות ומדממות יותר בסגנון חדרי בריחה, כשהדוגמה המובהקת היא סרטי "המסור". הרעיון הזה הופיע גם במשחקי מחשב ("קווסטים" שמשכו אינספור אנשים ברחבי העולם) או באפליקציות.
נהוג לחשוב שחדרי הבריחה בצורה שאנחנו מכירים היום הם בעיקר תוצר של העשור האחרון. גרסה מקובלת היא שהמשחק התחיל ביבשת אסיה: קודם כל ביפן, ולאחר מכן במדינות סמוכות דוגמת סין או הונג קונג. יחד עם זאת, באותן שנים כבר נבנתה גרסה מסוימת של חדר בריחה על ידי מתכנתים שפעלו בעמק הסיליקון בארצות הברית.

קווים לדמותם של חדרי הבריחה

חדרי בריחה (או באנגלית: אסקייפרום \ escaperoom) מבוססים על רעיון פשוט, אבל מאתגר מאוד. קבוצה של אנשים – בדרך כלל שניים עד שישה – מוצאים את עצמם נעולים בחדר או במספר חדרים. כדי לצאת מהמקום שנסגרו בו הם צריכים להתקדם בפתרון חידות רבות ומורכבות: חידות הגיון, קודים וצפנים, איתור חפצים, חידות טכניות ועוד. אם השחקנים נתקלים בקשיים או אינם מצליחים להתקדם לאורך זמן, המפעיל שרואה אותם בכל עת יוכל לספק להם רמז.
לכל חדר בריחה יש מאפיינים משלו, כאשר ההבדלים הם בסוג החידות, אבל גם בעלילה המחברת את הכל: עלילה שמגדירה גם את התפאורה, את האביזרים או את הלבוש של המשתתפים. כך, למשל, תוכלו למצוא חדרי בריחה שבהם נדרש מהמשתתפים לפתור פרשת רצח סבוכה או שוד בנק, חדרים שהמשתתפים בהם מצילים את העולם ממתקפת זומבים או מפצצה אטומית, חדרים בהשראת טקסטים תרבותיים מפורסמים (למשל "50 גוונים של אפור" או "משחקי הכס"), חדרים המבוססים על מקום גיאוגרפי מסוים ועוד. אין חדר בריחה אחד אשר דומה לחברו.

הרבה מאוד יתרונות

חדרי בריחה אקזיטרום מאפשרים גיבוש של הקבוצה המשחקת, מה שמסביר מדוע חברות וארגונים מוציאים את הצוות שלהם לחדרי בריחה כפעילות מגבשת ושוברת שגרה. כדי להצליח באתגר, השחקנים צריכים לתקשר ביניהם היטב, לשחק בצורה קבוצתית (למשל, חלוקת משימות בין חברי הקבוצה), לדעת לזהות את החוזקות של כל אחד מהם, לנהל בצורה יעילה את הזמנים וכן הלאה. אלו הן תכונות שחשובות לכל קבוצה באשר היא, ושיכולות לעזור לאנשים גם ברמה האינדיבידואלית.
המשחק מאפשר לחזק כישורים דוגמת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, פיתוח אסטרטגיות, יכולת הבחנה בפרטים, יכולת אנליטית ועוד. כאשר עומדים באתגר מרגישים תחושת גאווה שאי אפשר לזלזל בה, תחושה שמשתקפת כמעט תמיד בתמונות המחויכות של השחקנים המצטלמים ביציאה מהחדר.